גדעון רפאל בן-מיכאל

אחריותנו לצביונה היהודי של המדינה
פורסם בעיתון "מקור ראשון", ח אלול תש"ע, 18.8.2010

אחיזתנו וקיומנו בארץ ישראל אינה תלויה רק בעוצמתנו הצבאית. היא תלויה רבות גם בעוצמתם היהודית-רוחנית–מוסרית של אזרחי מדינת ישראל. אזרחים התלושים מהמורשת התרבותית המפוארת של עמנו ושורשיהם היהודיים רעועים, קשה יהיה להם לתקוע יתד איתן בארצנו. כל רוח מצויה תקעקע את רוחם בעת משבר.

נשאלת השאלה: מי ידאג להנחלת ערכי תרבות ישראל בקרב הציבור הכללי היושב בציון?
מי ידאג לצביונה היהודי של המדינה? תשובתי האחת: הציונות הדתית. למה? - כי הציונות הדתית קשורה בכל רמ"ח אבריה לציבור הכללי ואף זוכה להערכה רבה. יש לה את היכולת הסגולית להצליח במשימה זו. יש בה יכולת מופלאה של הידברות ללא התנשאות.

כאשר עבדתי במשרד החינוך, פנה אלי מנהל בי"ס תיכון כללי גדול וביקש ממני בכל לשון של בקשה לאתר מורים צעירים חובשי כיפות סרוגות לבית ספרו. הוא היה סבור, שחובשי הכיפות הסרוגות מסוגלים בדרכי נועם ובדוגמה אישית להנחיל את מורשת ישראל לנוער בחינוך הכללי.

האתגר הניצב לפנינו הוא עצום ורב. עלינו לעמול ולפעול בשני מסלולים, האחד - במסלול ההסברתי והשני - במסלול החינוכי.

הציונות הדתית נועדה למלא שליחות חשובה זו. יש לנו אחריות רבה על שמירת צביונה היהודי של המדינה. זה אחד מייעודנו המרכזי.

המילה צדקה, שורשה מלשון צדק. מעשי הצדקה מביאים לצדק ולאיזון כלכלי וחברתי, לסגירת פערים וסיוע לחלשים בחברה. כך במקביל, נועד לנו תפקיד של צדקה רוחנית. עלינו לעשות רבות כדי שנביא לאיזון רוחני-ערכי-יהודי בקרב האומה. זו צריכה להיות הנְחלה רוחנית של אמת והתחברות אמיתית ללב האומה. לא בדרכי הטפה והפחדה. עלינו לפעול בדרכי נועם ובדוגמה אישית. זה מחייב את הציונות הדתית להיות חברת מופת הראויה לחיקוי.

דוגמה להסברה: בכל עת, מעל במות ציבוריות רבות, אני שומע את שלושת המילים "מדינה יהודית ודמוקרטית". בכל וויכוח בין דתיים וחילוניים מועלית הטענה, שיהדות ודמוקרטיה הם תרתי דסתרי. הם לא יכולים לדור בכפיפה אחת. תורת ה' היא תורתנו. ולמרות הצהרה ברורה זו, אני אומר: הדמוקרטיה יכולה לדור בכפיפה אחת עם היהדות. חיבור זה הוא הכרחי ונחוץ לשמירת מרקם החיים המשותפים בין מגוון הציבורים במדינה. כיום, ללא משטר דמוקרטי אין קיום למדינה מוסרית וערכית.

נחוצה דרך הסברתית מושכלת שתמנע את החיכוך בין יהדות ודמוקרטיה. רק החורשים רעה כנגד מורשת ישראל מצביעים על הסתירה. הציונות הדתית יכולה להעמיד למערכת הסברה חשובה זו, אנשי תורה יחד עם משפטנים ואנשי אקדמיה דתיים המסוגלים לסייע בהסברה, ובעיקר למצוא משעולים מעשיים למניעת החיכוך.

בתחום החינוך עלינו לפעול בקרב צעירים ומבוגרים. עלינו להקים מספר מוסדות אשר יסייעו בידינו להוציא חזון זה מן הכח אל הפועל. ראו, איזה מוסדות מפוארים עומדים לרשות הציבור הכללי עם תקציבים גדולים, כדוגמת מרכז רבין, מרכז פרס, מרכז בגין עוד... ועוד... – מרכזים המקיימים פעילות חינוכית והסברתית רבה. אין זה סביר, שלציונות הדתית אין מוסדות כנ"ל עם תקציבים, שיעדם העיקרי הוא להנחיל את מורשת ישראל למגוון האוכלוסייה במדינת ישראל. עלינו לפעול ביתר שאת וביתר עוז כדי להקים מוסדות בעלי מוניטין שיהוו בסיס פעולה למילוי החזון.

המוסדות הנ"ל יעסקו בהכנת תכנים מתאימים, הכשרת מנחים, השתלמויות מורים בתיאום עם משרד החינוך, הקמת תשתיות לבתי מדרש ומכוני בר מצווה ובת מצווה, מפגשים בין דתיים וחילוניים והכשרת מנחים מתנדבים שיעבירו באופן קבוע בימי שישי שעור בפרשת השבוע בבתי הספר הממלכתיים. יכולתי למנות רעיונות נוספים. נשאיר זאת לצוות העוסקים במלאכה.

במקום שרבים, מאסו באבן הבונים היהודית-שורשית, מסוגלת הציונות הדתית להיות לראש פינה רוחנית בהנחלת קנייני הרוח של העם היהודי במדינת ישראל. אם תגשים חזון זה. זו תהייה שעתה היפה ביותר.


אין תגובות: