גדעון רפאל בן-מיכאל
תפילות "על תנאי"?
פורסם בעיתון "הצופה", ל בניסן תשס"ה, 21.5.2005
מאמרו של טולי פיקרש "אין לחגוג השנה את יום העצמאות" ["הצופה", כט בניסן], מהווה תמרור אדום. זה הרגע שעלינו לבצע עצירת בלמים ולא לקבל בשום פנים ואופן את הנאמר במאמר. משפט כגון, "ראוי גם שבבתי הכנסת של החוגים הדתיים לאומים לא יקיימו השנה בערב יום העצמאות תפילות חגיגיות", מהווה פגיעה חמורה ואנושה בפסיקת רבותינו, שפסקו שביום העצמאות עלינו להוסיף תפילות מיוחדות ולומר את ההלל בשם ומלכות. תהליך ההידרדרות בפסיקת רבותינו צף ועלה, כאשר תהליך פינוי גוש קטיף וצפון השומרון התחיל לקרום עור וגידים. אז החליטו מספר בתי כנסת להפסיק את התפילה לשלום המדינה.
במחלוקת שבינינו ובין החרדים לגבי תפיסת עולמנו ההשקפתית הדתית לאומית, הם טוענים כלפינו, שאנו מקבלים פסיקות "על תנאי". המציאות הנוכחית הוכיחה שהם צודקים. האם יעלה על הדעת שאם המצב הרוחני של עם ישראל יגיע לשפל המדרגה נבטל את תפילות חגי ישראל?
במרוצת הדורות התפתחה מסורת בקהילות ישראל להתפלל לשלומה של מלכות. התפילה מבוססת על הנאמר בספר ירמיה :"ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' " (ירמיה כט, ז). בספר עזרא, מסופר על הצהרת כורש והרשות לבנות את בית המקדש. ניתנה הוראה גם לספק את הצרכים להקרבת הקורבנות. בהמשך כתוב: "שיהיו מקריבים ניחוחים לאלוקי השמים, ומתפללים לחיי המלך ובניו" (עזרא ו, י ). גם המשנה במסכת אבות, דורשת מאתנו להתפלל לשלומה של מלכות וגם נותנת סיבה לדרישה זו. "רבי חנניא סגן הכוהנים אומר: "הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (אבות, פרק ג, משנה ב). הגמרא, במסכת עבודה זרה ( ד, ע"א) נותנת פירוש אליגורי לדברי התנא רבי חנניא: "למה נמשלו בני אדם לדגי הים? שכתוב 'ותעשה אדם כדגי הים' (חבקוק א, יד). מה דגים שבים, כל הגדול מחברו בולע את חברו, אף בני אדם, אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחברו בולע את חברו".
הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל זצ"ל הראשון לציון כתב בשנות החמישים: "'היום הזה נהיית לעם ה' '. דבר זה ראוי לאומרו ביום זה הוא יום הכרזת מדינתנו העצמאית מדינת ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך', כי ביום הזה התפרקנו מעול שעבוד מלכות זרה בארץ ישראל... יום זה הוא יום טוב לישראל היושב בארצו ובכל תפוצות פזוריו, לדורותינו ולדורות עולם, להודות לה' חסדו, להגיד בקול זמרה וצהלה הלל ותהילה: 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
הגאון רבי משולם ראטה זצ"ל כתב: "חמישה באייר, שנקבע לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס תשועתנו וחירותנו מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל. ואף ציבור שבעיר אחת או יחידים שקובעים עליהם יום טוב לעצמם, על נס שנעשה להם, חייבים לקיים עליהם ועל זרעם והבאים אחריהם עד עולם...וממילא פשיטא בנידון דידן, הנוגע לציבור של כלל ישראל, ויש כאן פדיון מעבדות לחרות, שנגאלנו משעבוד מלכויות ונעשינו בני חורין והשגנו עצמאות ממלכתית, וגם הצלה ממיתה לחיים, שניצלנו מידי אויבינו שעמדו עלינו לכלותינו, בוודאי חובה עלינו לקבוע יום טוב ויפה כיוונו שקבעו את היום הזה דווקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחרות על יד הכרזת המדינה".
ביום העצמאות, נודה לקב"ה על הניסים שנעשו לנו ונתפלל לשלומה של מדינת ישראל : "אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, הגן עליה באברת חסדך ופרוש עליה סוכת שלומך ושלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך...". חג עצמאות שמח!
תפילות "על תנאי"?
פורסם בעיתון "הצופה", ל בניסן תשס"ה, 21.5.2005
מאמרו של טולי פיקרש "אין לחגוג השנה את יום העצמאות" ["הצופה", כט בניסן], מהווה תמרור אדום. זה הרגע שעלינו לבצע עצירת בלמים ולא לקבל בשום פנים ואופן את הנאמר במאמר. משפט כגון, "ראוי גם שבבתי הכנסת של החוגים הדתיים לאומים לא יקיימו השנה בערב יום העצמאות תפילות חגיגיות", מהווה פגיעה חמורה ואנושה בפסיקת רבותינו, שפסקו שביום העצמאות עלינו להוסיף תפילות מיוחדות ולומר את ההלל בשם ומלכות. תהליך ההידרדרות בפסיקת רבותינו צף ועלה, כאשר תהליך פינוי גוש קטיף וצפון השומרון התחיל לקרום עור וגידים. אז החליטו מספר בתי כנסת להפסיק את התפילה לשלום המדינה.
במחלוקת שבינינו ובין החרדים לגבי תפיסת עולמנו ההשקפתית הדתית לאומית, הם טוענים כלפינו, שאנו מקבלים פסיקות "על תנאי". המציאות הנוכחית הוכיחה שהם צודקים. האם יעלה על הדעת שאם המצב הרוחני של עם ישראל יגיע לשפל המדרגה נבטל את תפילות חגי ישראל?
במרוצת הדורות התפתחה מסורת בקהילות ישראל להתפלל לשלומה של מלכות. התפילה מבוססת על הנאמר בספר ירמיה :"ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' " (ירמיה כט, ז). בספר עזרא, מסופר על הצהרת כורש והרשות לבנות את בית המקדש. ניתנה הוראה גם לספק את הצרכים להקרבת הקורבנות. בהמשך כתוב: "שיהיו מקריבים ניחוחים לאלוקי השמים, ומתפללים לחיי המלך ובניו" (עזרא ו, י ). גם המשנה במסכת אבות, דורשת מאתנו להתפלל לשלומה של מלכות וגם נותנת סיבה לדרישה זו. "רבי חנניא סגן הכוהנים אומר: "הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (אבות, פרק ג, משנה ב). הגמרא, במסכת עבודה זרה ( ד, ע"א) נותנת פירוש אליגורי לדברי התנא רבי חנניא: "למה נמשלו בני אדם לדגי הים? שכתוב 'ותעשה אדם כדגי הים' (חבקוק א, יד). מה דגים שבים, כל הגדול מחברו בולע את חברו, אף בני אדם, אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחברו בולע את חברו".
הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל זצ"ל הראשון לציון כתב בשנות החמישים: "'היום הזה נהיית לעם ה' '. דבר זה ראוי לאומרו ביום זה הוא יום הכרזת מדינתנו העצמאית מדינת ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך', כי ביום הזה התפרקנו מעול שעבוד מלכות זרה בארץ ישראל... יום זה הוא יום טוב לישראל היושב בארצו ובכל תפוצות פזוריו, לדורותינו ולדורות עולם, להודות לה' חסדו, להגיד בקול זמרה וצהלה הלל ותהילה: 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
הגאון רבי משולם ראטה זצ"ל כתב: "חמישה באייר, שנקבע לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס תשועתנו וחירותנו מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל. ואף ציבור שבעיר אחת או יחידים שקובעים עליהם יום טוב לעצמם, על נס שנעשה להם, חייבים לקיים עליהם ועל זרעם והבאים אחריהם עד עולם...וממילא פשיטא בנידון דידן, הנוגע לציבור של כלל ישראל, ויש כאן פדיון מעבדות לחרות, שנגאלנו משעבוד מלכויות ונעשינו בני חורין והשגנו עצמאות ממלכתית, וגם הצלה ממיתה לחיים, שניצלנו מידי אויבינו שעמדו עלינו לכלותינו, בוודאי חובה עלינו לקבוע יום טוב ויפה כיוונו שקבעו את היום הזה דווקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחרות על יד הכרזת המדינה".
ביום העצמאות, נודה לקב"ה על הניסים שנעשו לנו ונתפלל לשלומה של מדינת ישראל : "אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, הגן עליה באברת חסדך ופרוש עליה סוכת שלומך ושלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך...". חג עצמאות שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה