גדעון רפאל בן-מיכאל

עכו כמשל
פורסם בעיתון "מקור ראשון", ד תשרי תש"ע, 22.9.09

כאשר הינך נוסע בכבישי הגליל וצופה בישובים הנמצאים בצדי הדרכים, הינך מבין כמה הגליל זקוק לתנופה וחיזוק הישוב היהודי בגליל.
ישובים כמו הושעיה ומורשת מהווים דוגמא ומופת, כיצד ניתן להתיישב בגליל במסגרת קהילות דתיות-ציוניות התורמות לאיכות הרוחנית בגליל ותורמים לשמירת הצביון היהודי של הגליל.
גם בישוב מעלות התגבשה קהילה תורנית הפועלת סביב מנהיגותו של הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת ההסדר. והנה, אנו מגיעים בדרכנו לעיר עכו, שבה ר' יחיאל מפריז, מבעלי תוספות, הקים ישיבה יחד עם כ-300 מתלמידיו. הרמב"ן כתב בה את איגרת המוסר הידועה ואת דרשתו לר"ה, והרמח"ל קבע בה בסוף ימיו את מושבו. בשנות העלייה הגדולה – בשנות החמישים קלטה עכו עולים רבים ממגוון גלויות ישראל. במשך השנים התבססו כלכלית אותם עולים. דירותיהם היו צרות וקטנות, וכדי לשפר את רמת הדיור, שמו פעמיהם לישובים אחרים. כך החל תהליך הדרגתי של נטישת יהודים את העיר עכו. היה חשש אמיתי שהעיר תאבד את צביונה היהודי.

בעת הזו, בשנת תשס"ב-2002 קמה חבורה צעירה ואידיאליסטית, יוצאי ישיבת ההסדר במעלות במנהיגותו של הרב יוסי שטרן ועשתה מעשה חלוצי. היא הקימה ישיבת הסדר בעכו. כתוצאה ממעשה זה, התגבשה סביב הישיבה קהילה דתית-ציונית.
מפעל חלוצי זה תפש תאוצה ובשנת תשס"ו-2006 הקימה הישיבה את מדרשת הגליל המערבי, לזכרו של בוגר הישיבה סגן עמיחי מרחביה, שנפל בקרב בבינת ג'ביל במלחמת לבנון השנייה. המדרשה עוסקת בהעברת תכנים וערכים במורשת היהודית והציונית בקרב בתי ספר יסודיים, תיכונים וקבוצות מאורגנות. הפעילות מתבצעת באופן חווייתי סביב סיורים מודרכים בעכו ובמסלולים בגליל המערבי.

הישיבה סבלה גם מהתנכלויות. בתחילת דרכה הוקמה הישיבה בשכונה וולפסון, כדי לחזק את השכונה על מנת למנוע נטישת משפחות יהודיות ולשמור על צביונה היהודי. על רקע זה אירעו מספר תקריות וחיכוכים בין אנשי הישיבה לתושבים הערבים בשכונה.

בשמחת תורה, שנת תשס"ז-2006, בעת ההקפות, התחילה תגרה בין התושבים הערבים בשכונה לבין תלמידי הישיבה. בתגרה נפצעו שני תלמידים באורח קל, ובעקבותיה נורו יריות באוויר ‏‏.
ביום הכיפורים תשס"ט-2008 התפרעו ערבים מעכו ושברו חלונות של חנויות ומכוניות ברחבי העיר, הדבר עורר מהומות במשך שבוע, וב-26 באוקטובר 2008 הוצת משרד הישיבה. שלושה ערבים ישראלים תושבי עכו הורשעו בגין המעשה בבית המשפט המחוזי בחיפה ונדונו לעונשי מאסר.

לאחר אותם אירועים, רואיין הרב יוסי שטרן ע"י מירון רפפורט, כתב עיתון הארץ , וכך מצטט הכתב את הרב: "הבאתי בחשבון שהתיישבות שלנו כאן עלולה להביא לחיכוך", הוא אומר, "לקחנו על עצמנו לחיות במקום של מסירות נפש". המועקה שלו, הוא אומר, "היא ברמה של הכבוד הלאומי: כשאתה רואה במדינת ישראל שלטים גדולים של הרמדאן, אתה מרגיש מועקה, ייאוש. אתה עלול להרגיש שהשכונה הזו כבר הלכה. אם המדינה תגיד לנו שעכו אבודה מבחינתה, שלא אכפת לה שיהיו פה מסגדים - אז נראה. אבל הממסד מאחורינו, יש לנו הרגשה שאנחנו רצויים, מוערכים. ברור שאם לא נלך להקפות, לא יקרה שום דבר, אבל אנחנו אידיאולוגים ומתנהגים כמו אידיאולוגים. אם כל אחד יחפש את השקט שלו, איך נשמור על הזכויות היהודיות?"

בשבוע שעבר, השתתפותי בחנוכת בנין בקמפוס החדש של הישיבה. התרשמתי עמוקות ממנהיגותו של הרב יוסי שטרן, איש תורה מובהק, מנהיג צנוע עם יכולת עצומה של ארגון, ראייה לטווח ארוך ויכולת יישום חזון ההתיישבות הדתית-ציונית בעיר עכו. ראוי הרב שטרן להערכה רבה על פועלו. הוא הוכיח, כיצד, בתבונה רבה ובכוח האידיאלים היהודים ניתן לחזק את הישוב היהודי בגליל.