גדעון רפאל בן-מיכאל

שכחנו את הגליל
פורסם בעיתון "מקור ראשון", כט כסלו תש"ע, 16.12.2009

הקפאת הבנייה הזמנית ביהודה ושומרון, אינה חייבת להרפות את ידינו. להיפך, במקביל למאבקים על גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון, ניתן עתה להשקיע אנרגיה ומרץ רב גם להתיישבות היהודית בגליל. אם לא נפעל עתה ביתר שאת וביתר עוז להגברת ההתיישבות בגליל, תהייה זו בכייה לדורות. אנו עלולים לאבד חבל ארץ זה.

כאשר אנו מביטים במפת ארץ-ישראל, אנו מבחינים מיד בגושי התיישבות צפופים של הערבים בגליל. אם ימשך התהליך של עיבוי הישוב הערבי בגליל, יש חשש שבעוד מספר שנים יתבעו ערביי ישראל לא רק אוטונומיה תרבותית אלא יבקשו לעצמם גם אוטונומיה מנהלית על חבל ארץ זה.

ברצוני להבהיר, עלינו לדאוג לערביי ישראל, הם אזרחי מדינה בעלי זכויות וראויים לדיור הולם. הריבוי הטבעי שלהם, דורש להקים יחידות דיור נוספות, אך יש לתבוע מהם להקים ביישוביהם הגדולים גם בתים גבוהים יותר כמו בעיר הערבית נצרת. אני גם ממליץ להקים עיר ערבית חדשה. עד היום לא שמעתי על תכנון מעשי להקמת עיר ערבית. התוצאה של אי עשייה זו, מביאה ערבים רבים לרכוש דירות בערים כמו עכו, כרמיאל, נצרת עילית ועוד. אם מגמה זו תימשך, יתרחש האבסורד הגדול ביותר, ישובים יהודים שהוקמו בגליל כדי לעבות את הישוב היהודי וליצור רצף טריטוריאלי יהודי, בעוד מספר שנים יהיה בהם רוב ערבי.

יש לתבוע מהמשרדים ומהסוכנות היהודית להקצות משאבים לפיתוח הגליל. עלינו להקים ישובים כדוגמת "הושעיה" הנמצא בגליל התחתון ו"מורשת" הנמצאים בגוש שגב. הישובים הללו משמשים טריז ומונעים את הרצף הטריטוריאלי הערבי. אין די בשני הישובים הללו, יש צורך דחוף בהקמת ישובים נוספים לציבור הדתי ולציבור הכללי.

פיתוח ההתיישבות בגליל יהווה גם פתרון הולם לזוגות צעירים רבים, שידם אינה משגת לקנות דירות.
אחד האמצעים החשובים למשיכת זוגות צעירים לגליל הוא נגישות מהירה למקומות תעסוקה. בשנה האחרונה מתפתחת רשת הכבישים באזור. כביש 6 מגיע עד ליקנעם ועתה מתבצעות עבודה רחבת היקף בפיתוח כביש רחב מצומת אלונים עד צומת המוביל בגליל התחתון. במקביל מרחיבים גם את הכביש מצומת סומך (שפרעם) עד צומת המוביל.

יש צורך דחוף בהשקעת מאמצים ומשאבים ליצירת מקומות תעסוקה נאותים לצעירים הגדלים בגליל עצמו. עלינו לראות בדאגה את התופעה שצעירים שגדלו בגליל וסיימו את לימודי התיכון ורכשו השכלה גבוהה, נוהים למרכז הארץ ואינם חוזרים לביתם מכיוון, שאינם מוצאים תעסוקה הולמת להשכלתם.

יש לעניין תעשיינים, כמו סטף ורטהיימר, המשמש עבורנו דוגמה ומופת לתעשיין שהקים אזור תעשייה מצליח בתפן, שיעלו לעבר הגליל. אין ספק שימצאו כח אדם מעולה-מחד, ויתרמו לפיתוח הגליל- מאידך.

עתה, אני עומד ומתריע בשער בת-רבים. אנו נמצאים בנקודת זמן קריטית, שבה אנו עדיין יכולים לעשות רבות להתיישבות בגליל ולמנוע את השינוי הדמוגרפי בגליל.
אני מזכיר לכולנו כי בסיום מלחמת הקוממיות, הגליל נשאר בגבולות מדינת ישראל בזכות הישובים היהודים שהוקמו בחבל ארץ זה.