גדעון רפאל בן-מיכאל
בואו נושיט יד לחרדים
פורסם בעיתון "הצופה" ב-ג חשוון תשס"ה, 18.10.2004
הגיעה העת שניזום פעולות קירוב בינינו לבין החרדים. אנו קוראים תדיר בעלוני פרשת השבוע ובמאמרים בעיתונות, על הצורך להרבות באחדות ישראל ובאהבת ישראל. זה אכן צורך קיומי.
לכל היהודים יש פלטפורמה משותפת של זהות יהודית ועלינו להרבות, להדגיש ולקדם את המשותף ולא את המפריד.
מי הם ה"אנחנו"? כוונתי לציבור היהודי-דתי-לאומי, שבהשקפת עולמו מודגשת הדרך של "תלמוד תורה עם דרך ארץ", המרים בו זמנית את שלושת הדגלים של עם ישראל, תורת ישראל, וארץ ישראל, רואה את עצמו משולב בכל מערכות החיים של המדינה והחברה בישראל ורואה בשרות הצבאי ובשרות הלאומי ערך יהודי ולאומי קיומי.
במקביל, מתקיימת חברה יהודית-דתית תוססת של החרדים, שאינם רואים עין בעין את דרכנו והשקפת עולמנו. אני מעורה היטב בחברה של "אנחנו", ואני מודאג מאד מהניכור "שלנו" כלפי החברה החרדית. לא הייתי מרחיק לכת ואומר, שקיימת בקרב לא מעטים בקרבנו עוינות כלפי הציבור החרדי שהשקפת עולמו בנושאי מדינה וחברה שונה מהשקפותינו.
למען הגילוי הנאות, עלי לספר שבני שגדל בערוגות החינוך הממלכתי משתייך היום לעולם החרדי . אני מכבד את הדרך שאותה בחר, למרות שהשקפותיי שלי ושל רעייתי לא השתנו.
אוכל לומר, שהיום אני מכיר יותר את החברה החרדית שלא הכרתיה מקודם. למרות שאני חולק על דרכה החברתית, אני מוקיר ומעריך את עולמה הרוחני בלימוד תורה, בקיום מצוות ובמפעלי החסד הרבים שהיא מקיימת למרות שהיא חברה ענייה. כמעט שאין מספרים לנו עלייה ועל מירקם החיים החברתי שלה. כמה מאמרים וידיעות התפרסמו בעיתון "הצופה" בשנה שעברה הקשורים לעולם החרדי? אני תמה לעיתים, מדוע אין שיתוף פעולה הדוק בינינו ובין החרדים ברמה הפוליטית בנושאי קיום תורת ישראל ומוסדותיה ובעיצוב הפרהסיה היהודית במדינת ישראל? מדוע אינני שומע על גוף משותף בין רבני הציונות הדתית והרבנים החרדיים העוסק בנושאים תורניים, במוסדות התורה, בפסיקה הלכתית ובכינוסים תורניים?
אנו שומעים מעת לעת על פעולות קירוב יפות בין דתיים וחילוניים. הגיעה העת, שניזום פעולות קירוב בינינו ובין החרדים. אני מציע שבתחילת הדרך, המנהיגות הרבנית ציונית תתחיל ביוזמה. אני יודע, שישאלו אותי רבים, מדוע אתה מעלה את הדברים כלפינו, מדוע החרדים לא יוזמים את שיתוף הפעולה עִמנו? תשובתי: עיינו במסכת אבות דרבי נתן (יב, ג): "אוהב שלום כיצד? מלמד שיהא אדם אוהב שלום בישראל בין כל אחד ואחד, כדרך שהיה אהרן אוהב שלום בין כל אחד ואחד. שנאמר: "תורת אמת הייתה בפיהו, ועוולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך אתי, ורבים השיב מעון" (מלאכי ב,ו).
לכל היהודים יש פלטפורמה משותפת של זהות יהודית ועלינו להרבות, להדגיש ולקדם את המשותף ולא את המפריד.
מי הם ה"אנחנו"? כוונתי לציבור היהודי-דתי-לאומי, שבהשקפת עולמו מודגשת הדרך של "תלמוד תורה עם דרך ארץ", המרים בו זמנית את שלושת הדגלים של עם ישראל, תורת ישראל, וארץ ישראל, רואה את עצמו משולב בכל מערכות החיים של המדינה והחברה בישראל ורואה בשרות הצבאי ובשרות הלאומי ערך יהודי ולאומי קיומי.
במקביל, מתקיימת חברה יהודית-דתית תוססת של החרדים, שאינם רואים עין בעין את דרכנו והשקפת עולמנו. אני מעורה היטב בחברה של "אנחנו", ואני מודאג מאד מהניכור "שלנו" כלפי החברה החרדית. לא הייתי מרחיק לכת ואומר, שקיימת בקרב לא מעטים בקרבנו עוינות כלפי הציבור החרדי שהשקפת עולמו בנושאי מדינה וחברה שונה מהשקפותינו.
למען הגילוי הנאות, עלי לספר שבני שגדל בערוגות החינוך הממלכתי משתייך היום לעולם החרדי . אני מכבד את הדרך שאותה בחר, למרות שהשקפותיי שלי ושל רעייתי לא השתנו.
אוכל לומר, שהיום אני מכיר יותר את החברה החרדית שלא הכרתיה מקודם. למרות שאני חולק על דרכה החברתית, אני מוקיר ומעריך את עולמה הרוחני בלימוד תורה, בקיום מצוות ובמפעלי החסד הרבים שהיא מקיימת למרות שהיא חברה ענייה. כמעט שאין מספרים לנו עלייה ועל מירקם החיים החברתי שלה. כמה מאמרים וידיעות התפרסמו בעיתון "הצופה" בשנה שעברה הקשורים לעולם החרדי? אני תמה לעיתים, מדוע אין שיתוף פעולה הדוק בינינו ובין החרדים ברמה הפוליטית בנושאי קיום תורת ישראל ומוסדותיה ובעיצוב הפרהסיה היהודית במדינת ישראל? מדוע אינני שומע על גוף משותף בין רבני הציונות הדתית והרבנים החרדיים העוסק בנושאים תורניים, במוסדות התורה, בפסיקה הלכתית ובכינוסים תורניים?
אנו שומעים מעת לעת על פעולות קירוב יפות בין דתיים וחילוניים. הגיעה העת, שניזום פעולות קירוב בינינו ובין החרדים. אני מציע שבתחילת הדרך, המנהיגות הרבנית ציונית תתחיל ביוזמה. אני יודע, שישאלו אותי רבים, מדוע אתה מעלה את הדברים כלפינו, מדוע החרדים לא יוזמים את שיתוף הפעולה עִמנו? תשובתי: עיינו במסכת אבות דרבי נתן (יב, ג): "אוהב שלום כיצד? מלמד שיהא אדם אוהב שלום בישראל בין כל אחד ואחד, כדרך שהיה אהרן אוהב שלום בין כל אחד ואחד. שנאמר: "תורת אמת הייתה בפיהו, ועוולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך אתי, ורבים השיב מעון" (מלאכי ב,ו).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה