גדעון רפאל בן-מיכאל

נוער נאמן זיכרון השואה

פורסם בעיתון "הצופה", כה תשרי תשס"ה, 10.10.2004

בהמשך למאמרי הקודם "הנוער ייאבק באנטישמיות החדשה", אציג עתה מודל להתארגנות בני נוער במסגרת הנקראת "נוער נאמני זיכרון השואה".

זיכרון השואה היא חלק בלתי נפרד מזהותנו היהודית ומחרדות הקיום שלנו. ב"מגילת העצמאות", המשמשת כמסמך המכונן של המדינה נכתב: "השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים".

המדינה קבעה יום זיכרון ממלכתי- יום השואה והגבורה, בו מתקיים ריטואל ממלכתי קבוע במוסדות ציבור, בבתי ספר, ב"יד ושם" ובכל כלי התקשורת. גם הרבנות הראשית קבעה את "יום הקדיש הכללי" לנספי השואה ביום צום עשירי בטבת.

בתיקון לחוק חינוך ממלכתי, נקבעו מטרות החינוך של מערכת החינוך במדינת ישראל. החוק כרך יחד את החינוך היהודי עם זיכרון השואה. כך נכתב בחוק במטרה 4: "מטרות החינוך הממלכתי הן: ...ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה ולחנך לכבדם".

השילומים, משפט קסטנר, משפט אייכמן ועוד..., הקמת מוסד "יד ושם" ומוסדות רבים נוספים ברחבי הארץ העוסקים בהנחלת זיכרון השואה, שימשו מנוף לגיבוש קולקטיבי, שזיכרון השואה יהיה חלק בלתי נפרד מזהותנו היהודית.

שארית הפליטה-ניצולי השואה, אחרי למעלה מחמישים שנה לאחר השואה, היו ערים לעניין זה. במנשר שהוציאו הניצולים כקריאה לעולם כולו בעת נעילת הכנס הבינלאומי על "מורשת ניצולי השואה – ההשפעות האתיות והמוסריות לאנושות", שנערך בבקעת הקהילות ב"יד ושם" ביום ה,
כט בניסן תשס"ב (11.4.02), הקריא עיתונאי והסופר צבי גיל את מנשר הניצולים. אביא קטע מהמנשר: "אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיוכל להעיד: 'אני זוכר את מה שאירע בשואה'. יוותרו רק ספרי זיכרונות ומחקר, תמונות וסרטים, ועדויות ניצולים. או אז יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי, החתום בבשרנו ובנשמתנו, לייעוד היסטורי שעל האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות לצקת בו תוכן ומהות".
צה"ל, ביעדיו הערכיים, רואה את זיכרון השואה כערך בעל חשיבות רבה בעיצוב דמותם של חייליו. דוגמא לביטוי הדבר, אביא מדברי האיגרת של קצין חינוך ראשי תא"ל צביקה הררי למפקדים בצה"ל, שיצאו למסע במחנות ההשמדה בפולין. כך הוא כותב:
"אתם עומדים היום בפתחו של מסע. במסע שותפים קצינים, נגדים, אנשי מילואים, בני – מיעוטים, ועולים מהזרועות והחילות השונים, המייצגים את צה"ל כולו.
זיכרון השואה, מהווה נדבך מרכזי ברצף הקיום היהודי ובתפיסת הזהות היהודית הקולקטיבית. הבנת הקשר בין המאורעות שעברו היהודים בשואה, ובין המאבק על קיומה של מדינת ישראל, מעמיק את חשיבות הבנת ייחודו של צה"ל כצבא המושתת על עקרונות מוסר כלל אנושיים, וערכים יהודיים תוך הבנת חשיבות קיומה של מדינת ישראל הריבונית כמדינת היהודים ותפקיד צה"ל בתוכה.המסע אליו אתם יוצאים הוא הזדמנות וקריאה. הזדמנות עבור כל אחד ואחד מכם לברר ולחקור את זהותו האישית – להכיר את שורשיו, שורשי העם היהודי ומדינת ישראל. המסע מהווה גם קריאה עבורכם, כמפקדים בצה"ל, להמשיך ולעשות כל שביכולתכם לחיזוק של צה"ל, למען יהיה העם היהודי לנצח מוגן בארצו. המסע קורא למחויבות האישית של כל אחד מכם כמפקד לחנך את חייליו לשמירה על הרמה הערכית המוסרית הגבוהה ביותר, במילוי משימתכם.


את המסע לפולין מלווה עד – ניצול שואה. עבורכם זוהי הזדמנות של דור אחרון לשמוע עדות חיה מפיו של מי שעבר את התופת. עבורו זוהי סגירת מעגל, לשוב למקום התרחשות הזוועות מלווה במפקדי צה"ל, המעידים על תקומת עם ישראל בארצו.יחד אתכם יוצאים למסע נציגי משפחות שכולות. משפחות אלו הקריבו את היקר להן מכל – את יקיריהן. הצטרפות נציגי המשפחות השכולות למסע מסמלת את הרצף ההיסטורי של הקורבן שנדרש העם היהודי להקריב למען נוכל כולנו לחיות בבטחה במדינת ישראל.בתקופה זו, בה נלחם צה"ל על בטחונה של מדינת ישראל, המסע לפולין מזכיר לכולנו כי לעם היהודי אין קיום אלא כריבון במדינתו ובארצו. השואה היא לנו צוואה, לשמור על דמותנו המוסרית ולהבטיח כי לעולם לא עוד".

ניצולי השואה, ממלאים תפקיד חשוב של אנשי עדות – "אוד מוצל מאש". הם מספרים לנו בצורה בלתי אמצעית את חיי הסבל, הגבורה האישית, והעמידה יהודית-רוחנית שחוו בשואה דרך סיפורם האישי.

עתה, רבים מהניצולים הזדקנו וחלקם, לצערנו הרב – נפטרו. כדי להמשיך ולהחזיק את לפיד העדות והזיכרון ולהיאבק בתופעת האנטישמיות והכחשת השואה, טבעי הדבר, שעלינו לרתום את בני הנוער למלא את החלל שנותר ולאתגרם לשאת באחריות על הנושאים הללו.
אנו עדים לתופעה ברוכה: בני נוער רבים מתעניינים בשואה וזרם משלחות בני הנוער לפולין לא פוסק. העובדות הללו, האיצו בי ליזום פעילות שבה נטפח, נקרב ונעודד בני נוער, שילמדו על השואה, שינסו להפיק לקחים, שימשיכו להחזיק במשא הכבד. כעין מרוץ שליחים אין סופי. לפיד שהוא פיקדון העובר מדור לדור.

העובדות הללו, הניעו אותי ליזום מסגרת פעילות התנדבותית לבני נוער הנקראת: "נוער נאמן זיכרון השואה" הפועלת במסגרת "המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ" בחיפה.

מעֶבֶר לטכסי הזיכרון המתקיימים ביום השואה והגבורה ובעשירי בטבת – יום הקדיש הכללי ויציאה לימי עיון במכונים ללימודי השואה, כמעט שלא עוסקים בנושא השואה בבתי הספר. חוזר מנכ"ל משרד החינוך, מחייב ללמד את נושא השואה בחטיבה העליונה בהיקף של 30 שעות בלבד. לכן, יש חשיבות רבה בהכשרתם של אותם בני הנוער מתנדבים (מכתה ט' ומעלה), כדי שתרמיל הידע והערכים בנושא השואה יהיה מלא יותר וניתֶן בידיהם כלים לעיון עצמי, כדי שיוכלו להתמודד עם "הים הגדול" של ספרים ועדויות בנושא השואה.

היעדים המרכזיים של תוכנית "נוער נאמני זיכרון השואה":
• בני הנוער, נאמני זיכרון השואה יהיו בעלי ידע בנושאים מגוונים בתחום השואה באמצעות תהליך לימוד והכשרה [קיימת תוכנית הכשרה מובנית].
• בני הנוער, נאמני זיכרון השואה יהיו מסוגלים להעביר את הידע אותו רכשו - בבתי הספר ובקהילה.
• הנאמנים ייזמו פעולות בקרב תלמידים ובני נוער ב"חקר" ו"אימוץ" קהילות שנכחדו בשואה.
• בכל שנה, הם יארגנו ימי זיכרון לקהילה שנכחדה בבתי הספר, בתנועות הנוער ובקהילה.
• כל אחד מבני הנוער, יראה עצמו כמעביר מסר, חונך לתלמידים צעירים ומשולב במסגרות חינוכיות וקהילתיות.
• יצא לאור עלון של "נוער נאמני זיכרון השואה".
• יוקם אתר אינטרנט שיופעל ויתוחזק ע"י הנאמנים.
• בני הנוער יעלו את נושא השואה באתרים הרלוונטיים ברשת האינטרנט, במסגרת המאבק נגד מכחישי השואה ובאנטישמיות הגוברת והולכת.
• הנאמנים יהיו שותפים בארגון טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבתי הספר ובישוב שבו הם גרים.
• יהיו מעורבים בטכסים "לכל איש יש שם".
• כותבים עבודות בנושא השואה.
• מתנדבים בספריית ביה"ס/בישוב לטיפוח מדור השואה בספריה.
• שותפים בתיעוד ניצולים שעדיין חיים עמנ.ו.
• כותבים מכתבים לחברים בנושא השואה.
• כותבים מאמרים לעיתון התלמידים של ביה"ס.
• כותבים מכתבים לעיתונות הארצית והמקומית ולמדור "קוראים כותבים" בנושאי שואה ואנטישמיות.
• שותפים ומעורבים בהקמת גרעין של בני נוער בבית הספר ובישוב. הגרעין יהווה תשתית לדור ההמשך של הנאמנים.
• בני הנוער ידווחו מעת לעת על התנסותם. ההתנסות תתועד
• אנו מצפים, שבני הנוער ימשיכו בשליחותם גם בהיותם מבוגרים ובעלי משפחות..

בכל שנה, אנו מקיימים סדנת פתיחה לבני הנוער החדשים שהצטרפו למסגרת. בסדנה, כל משתתף מסביר לחבריו את המניעים להצטרפותו למסגרת "נוער נאמני זיכרון השואה". הנה לקט אוטנטי של הדברים שנאמרו באחת הסדנאות:
משתתפת: "אני לא יודעת היסטוריה. אני רוצה לדעת על ההיסטוריה של עם ישראל, על השואה. לי במשפחה יש ניצולי שואה. סבתא של אימא שלי לא גרה בישראל. סיפרו לי דברים קשים. אני רוצה לראות סרטים. רוצה לדעת יותר חומר מעמיק. בהמשך – אני מבקשת להדריך צעירים יותר ולעסוק בנושא ההכחשה".
משתתף: "רוצה לדעת יותר ממה שלומדים בביה"ס. זיכרון, הפקת לקחים. איך חברה יכולה להגיע להיות חברה נאצית ? איך אנשים יכולים לקיים אידיאולוגיה כזאת ?"
משתתף: "ראיתי את סרט הנחשול. אני מסתכל קדימה. צריך לדעת מה קרה כדי שלא יקרה שוב. מה הם ההשלכות לעתיד. מפחיד אותי נושא ההכחשה".
משתתפת: "גרה בעתלית. כולם מכירים את כולם. ראיתי שכנים עם מספר על היד. אף פעם לא דיברו. לא ידעתי על המשפחה, ואני מרגישה שעכשיו הזמן לדעת".
משתתפת: "יש גם אנשים שאין להם ניצולי שואה במשפחה ובכל זאת הם צריכים לדעת. אנחנו צריכים להיות מעבירי מסר. להעביר הלאה".

מסגרת "נוער נאמני זיכרון השואה" פועלת זה מספר שנים. עלי לציין את התנדבותם והתעניינותם הרבה של בני הנוער. הגיעה השעה להפצת תוכנית זו. אנו נסייע בחפץ לב, בעצה, בהצגת תוכנית ההכשרה וכיו"ב – לאותם מוסדות ומסגרות חינוכיות שירצו לאמץ את התוכנית. ניתן להתקשר לטלפון: 052-8344992
.


אין תגובות: