גדעון רפאל בן מיכאל

והייתם נקיים מה' וישראל

פורסם ב"מקור ראשון" ביום שלישי, ב חשוון תש"ע, 20.10.2009

פרשת הלינה של שר הביטחון ומשלחתו בבתי מלון יוקרתיים בעת קיום הסלון האווירי בפריז, שבאה לידי ביטוי בבזבוז כספי הציבור ללא נקיפת מצפון, מעלה את השאלה: האם לכל ענין צריך לכתוב כללי אתיקה או שאנו מצפים מכל מנהיג שינהג על פי קוד אתי ערכי שרכש אותו במהלך חייו ומנחה אותו בהתנהלותו היום-יומית כמנהיג. בגלל קוצר היריעה, אביא דברים על קצה המזלג כדי להאיר את עיני מנהיגינו.

לפני כניסת בני-ישראל לארץ, פונה משה לבני גד וראובן, בוודאי פנה אל נשיאי-מנהיגי השבטים, שיסייעו לשבטים לכבוש את הארץ, "ויֹאמר אליהם משה, אם תעשון את הדבר הזה, אם תֵחָלצו לפני ה' במלחמה ועבר לכם כל חלוץ את הירדן … ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו והייתם נקיים מה' ומישראל ..." (במדבר לב, כ-כב). המשפט: "והייתם נקיים מה' ומישראל" נהפך למשפט מנחה להתנהלות יישרת דרך.

הגמרא, במסכת יומא (לח, ע"א) מביאה דוגמה להתנהגות על פי נורמה זו. מסופר על משפחת כוהנים מבית אבטינס (כידוע, הכוהנים היו גם מנהיגים), שהיו ממונים על מעשה הקטורת בבית המקדש והקפידו על שמם הטוב וגם על מראית עין. "ועל דבר זה מזכירין אותם לשבח, מעולם לא יצאה כלה מבושמת מבתיהן, וכשנושאין אשה ממקום אחר, היו מתנין עמה שלא תתבסם, שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבסמין, לקיים מה שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל".

נחמיה, שהיה מנהיג העם ושימש כפחה מטעם השלטון הפרסי בתחילת תקופת בית שני, מעיד על עצמו, כיצד לא ניצל את מעמדו לבזבוז משאבי ציבור . "גם מיום אשר ציווה אותי להיות פחם (פחה) בארץ יהודה משנת עשרים (446 לפני הספירה) ועד שנת שלושים ושתים לארחתחשסתא המלך שנים שתים עשרה, אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי" (נחמיה ה, יד). לאמור, למרות שנחמיה היה יכול לגבות מסים מהעם מתוקף תפקידו כפחה, כדי לכלכל את בית הפחה, הוא לא גבה מסים, בעוד שהפחות אשר היו לפניו, הכבידו על העם "ויקחו מהם בלחם ויין, אחר כסף-שקלים ארבעים, גם נעריהם (חייליהם) שלטו על העם ואני לא עשית כן מפני יראת אלוקים" (שם טו). יתרה מזאת, נחמיה ממשיך ואומר: "וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי ושדה לא קנינו וכל נערי קבוצים שם על המלאכה" (שם טז), גם בבניין חומות ירושלים, שהיו הרוסות לאחר חורבן בית ראשון, עסקתי בשיקום החומות יחד עם נערי במשאבים שלי. אני ונערי לא רכשנו כל שדה מאחינו היהודים ובוודאי לא לקחנו שדות כעירבון תחת הכסף שהגיע לי כפחה מן המסים שיכולתי לגבות. גם מאה וחמישים איש, שהיו מסגל הפחה, אכלו משולחני ולא ממסי העם.

נחמיה התנהג בצניעות, משאבָּיו לא היו מרובים, מכיוון, שהיה קשה לו לגבות מסים מהעם בגלל מצבם הקשה. יתרה מזאת, הוא שילם מכספו הפרטי עבור הוצאות פקידיו ועובדיו.
"ועם זה, לחם הפחה לא ביקשתי כי כבדה העבודה על העם הזה. זוכרה לי אלוקי לטובה, כל אשר עשיתי לעם הזה" (שם יח-יט).

אני קורא למנהיגי ישראל: אמצו את דבריו הקצרים הקולעים והאמיתיים של משה רבינו, גדול מנהיגי אומתנו "והייתם נקיים מה' ומישראל".