גדעון רפאל בן-מיכאל
בית כנסת שלי
בית כנסת שלי
פורסם בעיתון "מקור ראשון", יב אייר תש"ע, 26.4.2010
אני מתפלל בבית כנסת מיוחד במינו.בית הכנסת "פאר ישראל" שבשכונת נווה-שאנן בחיפה. בית הכנסת שלי מורכב מפסיפס אנושי של החברה בישראל. מתפללים בו דתיים ומסורתיים, עולים חדשים וותיקים, צעירים ומבוגרים, אנשי תורה ואנשי עמל, אנשי מדע ושכירי יום, חוזרים בתשובה וגרים לשם שמים. בכל עת, כאשר אני מתבונן במתפללים, אני מתפעל מהרעות, אהבת ישראל והעזרה ההדדית השוררים בין המתפללים. דיבוק חברים מיוחד במינו, שממנו אני שואב השראה רוחנית רבה.
בשנות השבעים של המאה הקודמת הוקם בית הכנסת ע"י ניצולי שואה. בשנות השמונים הוחל בהקמת בנינו של בית הכנסת ע"י גבאים נפלאים ומסורים בניצוחו של ר' אברהם מרמורשטיין ז"ל שיחד עם רעייתו רחל שתחי' הקימו בתוך בנין בית הכנסת מפעל חסד - מפעל ארוחת לנזקקים "כל דכפין".
רב בית הכנסת, הרב אריה כהן הינו דמות ייחודית בנוף הרבנות בישראל. יוזם ומעביר שיעורי תורה רבים המתקיימים מידי יום ביומו בבית הכנסת ומחוצה לו, מקרב מאד את הגרים ובעלי התשובה, מחזק ומדריך את באי בית הכנסת , מבקר חולים ועדיין לא סיפרתי את כל סגולותיו התרומיות. ראוי לציין, שהרב אינו מקבל שכר מבית הכנסת וגם מסרב לקבל שכר עבור סידור חופה וקידושין. כל מעשיו לשם שמים וללא תמורה חומרית. לצורכי פרנסתו הוא עובד כמהנדס מזון.
בכל יום שישי מתקיים בבית הכנסת כולל יום שישי. מתפללים משתלבים בהעברת שעורי תורה בכולל ובבית הכנסת. הגבאי המסור ר' אריה שטיינמיץ מעביר שעורים בפרשת השבוע, בנושאים תורניים ובאגדות חז"ל, ר' נפתלי שטרן מעביר שיעורי הלכה משולחן ערוך-משנה ברורה, ר' עופר משען מעביר שעורים בקבלה וגם אני משתלב בעשייה זו ומעביר מדי שבת לפני תפילת שחרית את משנה תורה לרמב"ם.
לקידושים בבית הכנסת יש חן ונופך מיוחד. בכל שבת מתקיים קידוש, גם אם אין שמחות. הקידוש נועד לגבש את המתפללים מיחידים לקהילה.
קידושי ההודיה על החסד שעשה הקב"ה למתפללים מתוך המניין, הינם קידושים מרגשים: קידוש הודיה של ניצול שואה בהגיעו לגבורות והמספר את קורותיו, קידוש הודיה של הורים שבנם החייל החלים מפצעיו או מתפלל שניצל מתאונה או החלים ממחלתו.
בית הכנסת עושה מאמצים רבים כדי לקיים בר מצווה לילדים ממשפחות חילוניות. ר' יצחק כהן ממתפללי בית הכנסת מכין את הנערים לקריאה בתורה ואמירת ההפטרה על פי טעמי המקרא. אביו של הבר מצווה מתחייב לבוא לבית הכנסת עם בנו מספר שבתות לפני הבר-מצווה כדי שהנער ואביו יכירו את התפילות ומנהגי בית הכנסת.
גבאי בית הכנסת עורכים קידוש חובה לבר-המצווה ומשפחתו. בקידוש משולבים דברי תורה ע"י רב בית הכנסת, ר' אריה שטינמץ ור' עופר משען. לנער מעניקים כתשורה סידור. בדברי ההקדשה קוראים המתפללים לנער לפקוד את בית הכנסת פעמים נוספות.
בשבת אחה"צ מתקיימת סעודת שלישית. מזון הסעודה נתרם ע"י מתפלל שיש לו יום זיכרון לאחד מבני משפחתו שחל סמוך לשבת. התפתח מנהג יפה, שלפני דברי התורה מספר התורם בקצרה על קורותיו ותכונותיו של הנפטר.
עם צאת שבת מלכתא, לאחר תפילת ערבית, מקפידים לקיים הבדלה בבית הכנסת עבור אותם בודדים שאינם מקיימים הבדלה בביתם.
זהו בית הכנסת שלי, אותו אני אוהב. הוא ביתי. אני חש בקרבי את קדושתו ושליחותו. זהו המקדש מעט שלי.
אני מתפלל בבית כנסת מיוחד במינו.בית הכנסת "פאר ישראל" שבשכונת נווה-שאנן בחיפה. בית הכנסת שלי מורכב מפסיפס אנושי של החברה בישראל. מתפללים בו דתיים ומסורתיים, עולים חדשים וותיקים, צעירים ומבוגרים, אנשי תורה ואנשי עמל, אנשי מדע ושכירי יום, חוזרים בתשובה וגרים לשם שמים. בכל עת, כאשר אני מתבונן במתפללים, אני מתפעל מהרעות, אהבת ישראל והעזרה ההדדית השוררים בין המתפללים. דיבוק חברים מיוחד במינו, שממנו אני שואב השראה רוחנית רבה.
בשנות השבעים של המאה הקודמת הוקם בית הכנסת ע"י ניצולי שואה. בשנות השמונים הוחל בהקמת בנינו של בית הכנסת ע"י גבאים נפלאים ומסורים בניצוחו של ר' אברהם מרמורשטיין ז"ל שיחד עם רעייתו רחל שתחי' הקימו בתוך בנין בית הכנסת מפעל חסד - מפעל ארוחת לנזקקים "כל דכפין".
רב בית הכנסת, הרב אריה כהן הינו דמות ייחודית בנוף הרבנות בישראל. יוזם ומעביר שיעורי תורה רבים המתקיימים מידי יום ביומו בבית הכנסת ומחוצה לו, מקרב מאד את הגרים ובעלי התשובה, מחזק ומדריך את באי בית הכנסת , מבקר חולים ועדיין לא סיפרתי את כל סגולותיו התרומיות. ראוי לציין, שהרב אינו מקבל שכר מבית הכנסת וגם מסרב לקבל שכר עבור סידור חופה וקידושין. כל מעשיו לשם שמים וללא תמורה חומרית. לצורכי פרנסתו הוא עובד כמהנדס מזון.
בכל יום שישי מתקיים בבית הכנסת כולל יום שישי. מתפללים משתלבים בהעברת שעורי תורה בכולל ובבית הכנסת. הגבאי המסור ר' אריה שטיינמיץ מעביר שעורים בפרשת השבוע, בנושאים תורניים ובאגדות חז"ל, ר' נפתלי שטרן מעביר שיעורי הלכה משולחן ערוך-משנה ברורה, ר' עופר משען מעביר שעורים בקבלה וגם אני משתלב בעשייה זו ומעביר מדי שבת לפני תפילת שחרית את משנה תורה לרמב"ם.
לקידושים בבית הכנסת יש חן ונופך מיוחד. בכל שבת מתקיים קידוש, גם אם אין שמחות. הקידוש נועד לגבש את המתפללים מיחידים לקהילה.
קידושי ההודיה על החסד שעשה הקב"ה למתפללים מתוך המניין, הינם קידושים מרגשים: קידוש הודיה של ניצול שואה בהגיעו לגבורות והמספר את קורותיו, קידוש הודיה של הורים שבנם החייל החלים מפצעיו או מתפלל שניצל מתאונה או החלים ממחלתו.
בית הכנסת עושה מאמצים רבים כדי לקיים בר מצווה לילדים ממשפחות חילוניות. ר' יצחק כהן ממתפללי בית הכנסת מכין את הנערים לקריאה בתורה ואמירת ההפטרה על פי טעמי המקרא. אביו של הבר מצווה מתחייב לבוא לבית הכנסת עם בנו מספר שבתות לפני הבר-מצווה כדי שהנער ואביו יכירו את התפילות ומנהגי בית הכנסת.
גבאי בית הכנסת עורכים קידוש חובה לבר-המצווה ומשפחתו. בקידוש משולבים דברי תורה ע"י רב בית הכנסת, ר' אריה שטינמץ ור' עופר משען. לנער מעניקים כתשורה סידור. בדברי ההקדשה קוראים המתפללים לנער לפקוד את בית הכנסת פעמים נוספות.
בשבת אחה"צ מתקיימת סעודת שלישית. מזון הסעודה נתרם ע"י מתפלל שיש לו יום זיכרון לאחד מבני משפחתו שחל סמוך לשבת. התפתח מנהג יפה, שלפני דברי התורה מספר התורם בקצרה על קורותיו ותכונותיו של הנפטר.
עם צאת שבת מלכתא, לאחר תפילת ערבית, מקפידים לקיים הבדלה בבית הכנסת עבור אותם בודדים שאינם מקיימים הבדלה בביתם.
זהו בית הכנסת שלי, אותו אני אוהב. הוא ביתי. אני חש בקרבי את קדושתו ושליחותו. זהו המקדש מעט שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה