שיר למסיימי שנת הפעילות ב"מחויבות אישית"
מאת גדעון רפאל בן-מיכאל
הייתי נוהג להקריא את השיר שחיברתי בעת טקסי סיום שנת הפעילות ב"מחויבות-אישית" בבתי הספר העל-יסודיים במחוז חיפה.
בערב שיחה, שמחה ונשמה,
בערב סיכום נתינה וקבלה,
נאמר דברי פרידה ומסירה.
חוסנה של מדינה,
הינה בבואה של נתינה וחובה,
חובת הלבבות, אהבת הבריות,
אחוות אחים, שמחת רעים.
חיוכו של ילד קטן מהגן בשכונה,
קורטוב תודה מהזקן בשכונה.
קולות צוהלים של חניכים בפעולה,
אהבת הזולת לשלמות החברה -
הם הדלק לתמורה - בטרם מצוקה.
הסכיתו ושמעו !
במצוקת העיתים, בוויכוחיים הנוקבים,
נשנן לעצמנו ואת נשכח,
כי באהבת ישראל כוחנו ובאחדות ישראל תפארתנו.
במצפן צפונות לבנו,
במגוון המשך דרכנו,
אל ניתן, כי ישחקו תיבות ומושגים:
"יהדות וציונות", "חזון והגשמה", "רעות ושלום",
מטבעות לשון הטבועות בחותם ערכינו,
למדינה נתרום ממיטב כוחנו ויכולתנו.
מזרקורי האור בעיר הכרמל
נשלח לכם את מיטב פרחי הכרמל,
להמשך דרככם הארוכה
בבנין המדינה והחברה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה